יום ראשון, 26 ביוני 2016
יום שבת, 25 ביוני 2016
יום שני, 20 ביוני 2016
יום רביעי, 16 במרץ 2016
#Dad's4Kessem illustrations - Jeff Bogle
הבלוגר הראשון שהתחלתי לאייר עבורו את תמונתו המשפחתי הוא Jeff Bogle,
וזה הבלוג שלו. OWTK, OUT WITH THE KIDS
ג'ף מספר בבלוג שלו על טיולים ופעילויות עם ילדים, הומור, ספורט והמון המון אהבה.
בתמונה נראית המשפחה ליד אגם. ברקע אני רואה פלמינגוס ורודים קטנטנים. קצת קשה לראות אותם, אבל את הפלמינגוס האלה אני אחזיר לקדמת המסך בהמשך. למה? ככה. כי פלמינגוס עבורי זה קסם, זה הומור, הפתעה. זה סמל של יצירתיות של הטבע.
וגם פלמינגוס זה משהו שמשום מה מאד נוכח בבולטימור, העיר של אחי ובשבילי זאת עוד נקודה של חיבור אליו. ברובע בו היה גר עד לפני כמה שנים, רובע humpden בבולטימור היו המון פלמינגואים מפלסטיק בכל פינה. זה משהו היסטורי ותרבותי שמעניין לשאול עליו.
וגם פלמינגוס זה משהו שמשום מה מאד נוכח בבולטימור, העיר של אחי ובשבילי זאת עוד נקודה של חיבור אליו. ברובע בו היה גר עד לפני כמה שנים, רובע humpden בבולטימור היו המון פלמינגואים מפלסטיק בכל פינה. זה משהו היסטורי ותרבותי שמעניין לשאול עליו.
אני מתחילה באיור בשחור לבן, את האיור אני עושה במחשב, בעזרת העט הדיגיטאלי, הוואקום.
אני לא חוששת מעודף פרטים כי הצבעוניות של הקונטורים(קוי המתאר) תהיה חלשה יותר.
השלב הבא - צבע שטוח. מתחילה קצת הצללות.
השלב האחרון - עוד הצללות, טקסטורות, פילטרים.
וכמובן - כמה פלמינגו ברקע.
ואז נדמה לי שסיימתי כשמרגישה לגבי הילדה שהיא לא מספיק דומה,
ומעבירה עוד הרבה זמן בלנסות לתקן אותה. לא מצליחה לתפוס אותה. בודקת בעוד תמונות באתר של ג'ף, מנסה לקלוט את הדמות.
עד שמרוצה. לפחות בינתיים. נניח בצד לכמה ימים ונחזור בהמשך.
להתראות בינתיים ג'ף ומשפחתו היקרים, אני עוברת לאבא הבא.
יום שלישי, 15 במרץ 2016
אבות למען קסם Dad's4Kessem illustrations
לפני כשנה, נפטר אחי, אורן מילר, בגיל 42 ממחלת הסרטן.
אורן גר בבולטימור שבמרילנד והיה אב בבמשרה מלאה לשני קטנטנים ובלוגר פעיל מאד, שההורות ביחד עם הכתיבה והשיתוף במחשבותיו ובמה שעובר עליו יום יום כמו גם סיפורים מילדותו שלו, היו חלק מאד משמעותי בחייו.
בבלוג שלו Bloogerfather הוא כתב רבות על חוויותיו כאבא, ובהמשך על מחשבותיו וקורותיו בעקבות המחלה. פוסט אחד במיוחד, בו תיאר את ההלם בעקבות גילוי המחלה, ובו סיפר על בקשותיו, ועל התובנות שלו היה מקור להשראה לאלפים ברחבי העולם. בפוסט הזה הוא מספר על רגעים קטנים, רגעים עם
המשפחה, עם הילדים. פשוטים לכאורה, שיגרתיים, כאלה שבמצב רגיל יכולנו לקטר עליהם,
אבל כשמביאים אליהם את המודעות לכל רגע חולף, הם עולם ומלואו. זכות. גן עדן עלי
אדמות.
כשאורן חלה, אלפי חברים, בחלקם הגדול מקבוצת האבות הבלוגרים שפתח בפייסבוק, תמכו במשפחה בכל דרך אפשרית, הקימו קרן למענו ואספו כספים למען המשפחה והילדים, וכתבו בלי סוף עד כמה הוא היה משמעותי עבורם והשפיע על חייהם. בכל הכאב והשחור, התמיכה הזאת היתה נקודת אור מדהימה, ועל כך אהיה אסירת תודה תמיד.
ניסיתי לחשוב מה אוכל לעשות כדי להחזיר ולו במעט לכל העזרה העצומה שקיבלה המשפחה, ולתת בחזרה מהעולם שלי, האיור.
לפני כשנה, נפטר אחי, אורן מילר, בגיל 42 ממחלת הסרטן.
אורן גר בבולטימור שבמרילנד והיה אב בבמשרה מלאה לשני קטנטנים ובלוגר פעיל מאד, שההורות ביחד עם הכתיבה והשיתוף במחשבותיו ובמה שעובר עליו יום יום כמו גם סיפורים מילדותו שלו, היו חלק מאד משמעותי בחייו.
בבלוג שלו Bloogerfather הוא כתב רבות על חוויותיו כאבא, ובהמשך על מחשבותיו וקורותיו בעקבות המחלה. פוסט אחד במיוחד, בו תיאר את ההלם בעקבות גילוי המחלה, ובו סיפר על בקשותיו, ועל התובנות שלו היה מקור להשראה לאלפים ברחבי העולם. בפוסט הזה הוא מספר על רגעים קטנים, רגעים עם המשפחה, עם הילדים. פשוטים לכאורה, שיגרתיים, כאלה שבמצב רגיל יכולנו לקטר עליהם, אבל כשמביאים אליהם את המודעות לכל רגע חולף, הם עולם ומלואו. זכות. גן עדן עלי אדמות.
כשאורן חלה, אלפי חברים, בחלקם הגדול מקבוצת האבות הבלוגרים שפתח בפייסבוק, תמכו במשפחה בכל דרך אפשרית, הקימו קרן למענו ואספו כספים למען המשפחה והילדים, וכתבו בלי סוף עד כמה הוא היה משמעותי עבורם והשפיע על חייהם. בכל הכאב והשחור, התמיכה הזאת היתה נקודת אור מדהימה, ועל כך אהיה אסירת תודה תמיד.
אורן גר בבולטימור שבמרילנד והיה אב בבמשרה מלאה לשני קטנטנים ובלוגר פעיל מאד, שההורות ביחד עם הכתיבה והשיתוף במחשבותיו ובמה שעובר עליו יום יום כמו גם סיפורים מילדותו שלו, היו חלק מאד משמעותי בחייו.
בבלוג שלו Bloogerfather הוא כתב רבות על חוויותיו כאבא, ובהמשך על מחשבותיו וקורותיו בעקבות המחלה. פוסט אחד במיוחד, בו תיאר את ההלם בעקבות גילוי המחלה, ובו סיפר על בקשותיו, ועל התובנות שלו היה מקור להשראה לאלפים ברחבי העולם. בפוסט הזה הוא מספר על רגעים קטנים, רגעים עם המשפחה, עם הילדים. פשוטים לכאורה, שיגרתיים, כאלה שבמצב רגיל יכולנו לקטר עליהם, אבל כשמביאים אליהם את המודעות לכל רגע חולף, הם עולם ומלואו. זכות. גן עדן עלי אדמות.
כשאורן חלה, אלפי חברים, בחלקם הגדול מקבוצת האבות הבלוגרים שפתח בפייסבוק, תמכו במשפחה בכל דרך אפשרית, הקימו קרן למענו ואספו כספים למען המשפחה והילדים, וכתבו בלי סוף עד כמה הוא היה משמעותי עבורם והשפיע על חייהם. בכל הכאב והשחור, התמיכה הזאת היתה נקודת אור מדהימה, ועל כך אהיה אסירת תודה תמיד.
התחלתי בחברים הקרובים, שהתמסרו כל כולם כדי לעזור לאורן, לבת' אשתו וילדיהם. לאייר עבורם היה עבורי אושר גדול. תחושה של חיבור לאורן ולעולם שהקיף אותו ולאהבה שעטפה אותו.
אלה ברנט ואלכסיה ומשפחתם המקסימים עד אין קץ.
וזאת בוני ומשפחתה.
ויש עוד חברים רבים ומדהימים ומשפחה נפלאה שאני מתכוונת לאייר בהמשך.
אחר כך חשבתי להכנס לקרן התרומות למען אורן ולנסות לפנות לכל מי שהיה שם ולהציע לו איור במתנה. ראיתי שאני מסתבכת ולא מצליחה להגיע לאנשים עצמם.
ואז היה לי רעיון. פניתי לברנט אלמונד, אב ובלוגר ממרילנד, (זה הבלוג שלו). ברנט קיבל מאורן "בירושה" את ניהול קבוצת האבות הבלוגרים שאורן ניהל בפייסבוק. הצעתי לברנט שיפרסם בקבוצה שאני מעוניינת לאייר בשלב ראשון עשרה איורי מתנה עבור אבות בקבוצת האבות הבלוגרים.
הסתבר להפתעתי שבדיוק באותו הזמן הוחלט על דבר מדהים - בחודש יולי 2016 יצאו 12 אבות בלוגרים מארצות הברית לאנגליה, להליכה מחוף אל חוף, כאשר בכוונתם לגייס כספים לשם הקמת מחנה קיץ במרילנד. המחנה מיועד לילדים שאחד מהוריהם מתמודד עם מחלת הסרטן וייקרא - "camp kessem. ע"ש אורן מילר". ברנט הציע לי לאייר את האבות היוצאים למסע ואת בני משפחותיהם. התרגשות גדולה, תחושה של דיוק מופלא.
זה מה שהתחלתי לעשות, ובין עבודה ופרוייקט שאכתוב עליהם, אעלה לכאן גם את האיורים של האבות היוצאים למסע.
ובעצם מדובר בסוג של יציאה למסע גם עבורי. כל איור הוא יציאה למסע - בטח כשאני מאיירת איורי דיוקן משפחתי, ובטח ובטח כשהדיוקנאות האלה הם בהקשר הזה. אני מנסה להביא באיור את הרגע הזה, החולף והנצחי, רגע של אהבה, של ביחד, שילווה את המשפחה לתמיד. רגע של גן עדן עלי אדמות.
הנה האתר של המסע של האבות שנרתמו למשימה (ניתן לתרום למען הפרוייקט בקישור) , ואלה האבות, "אבות למען קסם" שאיתם אצא למסע הזה...
אז אני מתרגשת לצאת לדרך, ונתראה בהמשך המסע.
וזאת בוני ומשפחתה.
ויש עוד חברים רבים ומדהימים ומשפחה נפלאה שאני מתכוונת לאייר בהמשך.
אחר כך חשבתי להכנס לקרן התרומות למען אורן ולנסות לפנות לכל מי שהיה שם ולהציע לו איור במתנה. ראיתי שאני מסתבכת ולא מצליחה להגיע לאנשים עצמם.
ואז היה לי רעיון. פניתי לברנט אלמונד, אב ובלוגר ממרילנד, (זה הבלוג שלו). ברנט קיבל מאורן "בירושה" את ניהול קבוצת האבות הבלוגרים שאורן ניהל בפייסבוק. הצעתי לברנט שיפרסם בקבוצה שאני מעוניינת לאייר בשלב ראשון עשרה איורי מתנה עבור אבות בקבוצת האבות הבלוגרים.
הסתבר להפתעתי שבדיוק באותו הזמן הוחלט על דבר מדהים - בחודש יולי 2016 יצאו 12 אבות בלוגרים מארצות הברית לאנגליה, להליכה מחוף אל חוף, כאשר בכוונתם לגייס כספים לשם הקמת מחנה קיץ במרילנד. המחנה מיועד לילדים שאחד מהוריהם מתמודד עם מחלת הסרטן וייקרא - "camp kessem. ע"ש אורן מילר". ברנט הציע לי לאייר את האבות היוצאים למסע ואת בני משפחותיהם. התרגשות גדולה, תחושה של דיוק מופלא.
זה מה שהתחלתי לעשות, ובין עבודה ופרוייקט שאכתוב עליהם, אעלה לכאן גם את האיורים של האבות היוצאים למסע.
ובעצם מדובר בסוג של יציאה למסע גם עבורי. כל איור הוא יציאה למסע - בטח כשאני מאיירת איורי דיוקן משפחתי, ובטח ובטח כשהדיוקנאות האלה הם בהקשר הזה. אני מנסה להביא באיור את הרגע הזה, החולף והנצחי, רגע של אהבה, של ביחד, שילווה את המשפחה לתמיד. רגע של גן עדן עלי אדמות.
הנה האתר של המסע של האבות שנרתמו למשימה (ניתן לתרום למען הפרוייקט בקישור) , ואלה האבות, "אבות למען קסם" שאיתם אצא למסע הזה...
אז אני מתרגשת לצאת לדרך, ונתראה בהמשך המסע.
יום שבת, 12 במרץ 2016
ושוב מתחילים מחדש,אני סיגל, אמא, בת, אהובה, אחות, שותפה, מאיירת, מעצבת, ממציאה...
יש לי, ביחד עם שותפתי אורנה שלהבת, סטודיו לעיצוב ואיור שנקרא 2team-studio, אנחנו מעצבות ומאיירות בעיקר לתחום המשחקים והצעצועים והספרים והילדים אבל בהחלט עושות גם עוד ועוד פרוייקטים מעניינים. וזה האתר ובו עוד הרבה עבודות שלי באיור שלא נכנסו לאתר של הסטודיו.
בבלוג הזה אני מתכוונת לכתוב ולהעלות את המחשבות, דברים מעוררי השראה, וכל מיני פרוייקטים שאנחנו עושות בסטודיו ומחוצה לו, אנסה לספר סיפורים, להעלות מחשבות ודיונים שקשורים בעיצוב, באיור, בספרים, במשחקים ובכלל. גם מחירים, גם מבצעים, גם רעיונות ותהליכי עבודה.
מצרפת כאן כמה תמונות ממגוון הדברים,
כמובן מומלץ להכנס ללינקים ולראות הרבה יותר.
נתראה בהמשך, באהבה,
סיגל.
הירשם ל-
רשומות (Atom)